מסוגלות עצמית: הגדרה, חיזוק והשפעותיה על חיינו | ד"ר מגי בן יהודה

מסוגלות עצמית: הגדרה, חיזוק והשפעותיה על חיינו

מבוא 

מסוגלות עצמית (Self-Efficacy) היא אחד המושגים המרכזיים בפסיכולוגיה החיובית והתפתחות האישית. מושג זה הוגדר על ידי הפסיכולוג אלברט בנדורה (Bandura, 1977) כחוסן הפסיכולוגי של האדם להאמין ביכולתו לבצע משימות מסוימות, להשיג מטרות ולהתמודד עם אתגרים. מחקרים רבים מראים כי רמת המסוגלות העצמית משפיעה על הישגים אישיים, בריאות נפשית, הצלחה מקצועית ויכולת ההתמודדות עם משברים (Bandura, 1997). תפיסת המסוגלות העצמית נבדקה במחקרים רבים ונמצאה בעלת השפעה מכרעת על מוטיבציה הישגים ותפקוד לימודי , Adeyemo, 2001; Pajares & Miller, 1994; Pintrich & De   Groot, 1990; ) עוד נמצא כי לתחושת המסוגלות .(Schunk, 1989; Wood & Locke, 1987; Zimmerman, 2000 .(Elias & Loomis, 2000) העצמית יש השפעה על התמדה של סטודנטים בתחום הלימודי בו הם בחרו. במאמר זה נבחן מהי מסוגלות עצמית, נסקור מחקרים תומכים, ונציג כלים לחיזוק מסוגלות עצמית והשפעותיה על חיינו. 

מהי מסוגלות עצמית? 

מסוגלות עצמית היא האמונה של האדם ביכולתו להצליח במשימות ספציפיות ולהתמודד עם מצבים מאתגרים. בנדורה (1986) הציע כי מדובר במערכת אמונות המווסתת את המוטיבציה, ההתנהגות והתגובה הרגשית של האדם לאתגרים. על פי גישתו, אנשים בעלי רמת מסוגלות עצמית גבוהה יותר יהיו בעלי נכונות גבוהה להתמודד עם קשיים ולנסות שוב לאחר כישלון, בעוד שאנשים עם רמת מסוגלות נמוכה עשויים להימנע מאתגרים ולפרש כישלון כעדות לחוסר יכולת. 

כיצד ניתן לחזק מסוגלות עצמית? בנדורה (1994) הציע ארבעה מקורות מרכזיים לפיתוח מסוגלות עצמית: 

  1. התנסות אישית (Mastery Experiences) - חוויות הצלחה קודמות מחזקות את תחושת המסוגלות. כאשר אדם מתנסה בהצלחה, הוא מפתח ביטחון ביכולותיו להתמודד עם משימות דומות בעתיד.
  2. למידה ממודלים (Vicarious Experiences) - צפייה באנשים דומים לנו שמצליחים במשימות מסוימות יכולה להעצים את האמונה שלנו ביכולתנו להצליח גם כן.
  3. שכנוע חברתי (Verbal Persuasion) - קבלת משוב חיובי ועידוד מצד אחרים מחזקת את האמונה ביכולות האישיות.
  4. ויסות פיזיולוגי ורגשי (Physiological and Emotional States) - שמירה על איזון רגשי והפחתת לחץ יכולים לשפר את התחושה הפנימית של מסוגלות.

בנוסף, מחקרים מצביעים על כך שניתן לחזק מסוגלות עצמית דרך מדיטציה, תרגול מיינדפולנס, הצבת יעדים קטנים וברי השגה, וטכניקות לשיפור דפוסי חשיבה (Schunk & DiBenedetto, 2020). מהן ההשפעות של מסוגלות עצמית גבוהה? מחקרים רבים הראו כי מסוגלות עצמית גבוהה קשורה להצלחות בתחומים שונים: 

  1. תחום החינוך - סטודנטים בעלי מסוגלות עצמית גבוהה נוטים להשיג ציונים טובים יותר ולהיות בעלי מוטיבציה גבוהה יותר ללמידה (Zimmerman, 2000).
  2. תחום הקריירה - עובדים עם תחושת מסוגלות גבוהה נוטים להצליח יותר בתפקידיהם, להוביל ולגלות יוזמה (Stajkovic & Luthans, 1998).
  3. בריאות נפשית - מסוגלות עצמית גבוהה קשורה לרמות נמוכות יותר של חרדה ודיכאון, ולתחושת סיפוק גבוהה יותר (Bandura, 1997).
  4. התמודדות עם שינויים ומשברים - אנשים עם מסוגלות עצמית גבוהה מראים חוסן נפשי גבוה יותר ויכולת טובה יותר להתמודד עם אתגרים בלתי צפויים (Luszczynska, Scholz, & Schwarzer, 2005).

 כמעט בכל תחום בו נדרש תהליך אימון אישי עולה סוגית המסוגלות העצמית של האדם לגבי עצם יכולתו לשבור את דפוסי ההתנהגות שהוא שבוי בהם ולבנות לעצמו דפוסים מקדמים.תהליכי האימון האישי מעניקים הן את הכלים ואת את שלבי הביצוע לאט לאט שלב אחר שלב עד שמתחזקת תחושת המסוגלות העצמית המאפשרת יציאה מאיזור הנוחות ושינוי מהותי.

סיכום

מסוגלות עצמית היא מרכיב מרכזי המשפיע על הצלחתנו בחיים האישיים והמקצועיים. ניתן לחזק את המסוגלות העצמית באמצעות התנסויות חיוביות, למידה ממודלים, שכנוע חברתי וויסות רגשי. רמת מסוגלות עצמית גבוהה תורמת לשיפור בביצועים אקדמיים ומקצועיים, לבריאות נפשית טובה יותר ולהתמודדות מוצלחת עם אתגרים. מחקרים ממשיכים להדגיש את חשיבותה של המסוגלות העצמית, ומכאן החשיבות בפיתוחה ככלי להצלחה בחיים. 

רשימת מקורות 

  • Bandura, A. (1977). Self-efficacy: Toward a unifying theory of behavioral change. Psychological Review, 84(2), 191-215.
  • Bandura, A. (1994). Self-efficacy. Encyclopedia of human behavior, 4(1), 71-81.
  • Schunk, D. H., & DiBenedetto, M. K. (2020). Motivation and social-emotional learning: Theory, research, and practice. Contemporary Educational Psychology, 60, 101830.
  • Zimmerman, B. J. (2000). Self-efficacy: An essential motive to learn. Contemporary Educational Psychology, 25(1), 82-91.
  • Stajkovic, A. D., & Luthans, F. (1998). Self-efficacy and work-related performance: A meta-analysis. Psychological Bulletin, 124(2), 240-261.
  • Luszczynska, A., Scholz, U., & Schwarzer, R. (2005). The general self-efficacy scale: Multicultural validation studies. Journal of Psychology, 139(5), 439-457.