פרדיגמות בחיינו: כיצד הן משפיעות עלינו וכיצד ניתן לשנותן? ד"ר מגי בן יהודה
פרדיגמות בחיינו: כיצד הן משפיעות עלינו וכיצד ניתן לשנותן?
מבוא החיים שלנו מונחים במידה רבה על ידי פרדיגמות - תפיסות עולם, אמונות ודפוסי חשיבה שהתקבעו בנו לאורך השנים. פרדיגמות אלו משפיעות על הדרך בה אנו רואים את המציאות, מקבלים החלטות ופועלים בחיי היומיום. פעמים רבות, הפרדיגמות הללו יכולות להוות מכשול משמעותי להתפתחות אישית ומקצועית, אך החדשות הטובות הן שניתן לשנותן. כלומר, הפרדיגמה היא תבנית החשיבה של האדם שדרכה הוא תופס , מבין ונותן פרשנות למציאות הקיימת בה הוא חי.
למעשה, דרך הפרדיגמה האדם לא רואה את הדברים כמו שהם אלא כמו שהוא!
במאמר זה נבחן את השפעת הפרדיגמות על חיינו, נסקור מחקרים בתחום, ונציג כלים אפקטיביים לשינוי פרדיגמה. מהי פרדיגמה וכיצד היא נוצרת? המונח "פרדיגמה" (Paradigm) מתאר מסגרת התייחסות, אוסף של אמונות וערכים הקובעים כיצד אנו מפרשים את העולם שסביבנו. תומאס קון, פילוסוף המדע, טבע את המושג בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות" (1962) והסביר כי פרדיגמות מכתיבות את האופן שבו אנו תופסים את המציאות ומגיבים אליה. הפרדיגמות נוצרות בהשפעת חינוך, תרבות, חוויות עבר, והסביבה החברתית שבה אנו חיים. למשל, אדם שגדל בסביבה המדגישה ביטחון תעסוקתי על פני יזמות עשוי להאמין ש"הדרך הבטוחה להצלחה היא עבודה קבועה". אמונה זו, למרות שאינה בהכרח נכונה, תכתיב את החלטותיו ותפיסותיו לגבי מסלול הקריירה שלו. כל פרדיגמה שלנו מכילה בתוכה המון "יישומים" שייחודיים לה ומאפיינים אותה.
כאשר אנחנו "טוענים" למוח שלנו פרדיגמה מסוימת, היא כבר מגיעה עם כל המרכיבים שלה ובהתאם להם היא בוחנת, סוקרת, נותנת פרשנות ומגיבה למציאות.
התגובה של הפרדיגמה היא בעצם הרגשות שהיא מייצרת באדם המחזיק בה ובעקבותיהם הפעולות שהוא מבצע.
אם הסתבכתם עד עכשיו, בואו נבחן מס' דוגמאות למס' סוגי פרדיגמות:
1. פרדיגמת ה"אתה"- אדם שמחזיק בפרדיגמת ה"אתה" הוא אדם שתולה את חייו ואת התוצאות של חייו באדם אחר (בהורים, בבן זוג, באח, בחבר/ה וכו'). אדם שמחזיק בפרדיגמת ה"אתה" יראה את הדברים, יבחן אותם ויפרש אותם דרך התפיסה שמישהו אחראי לחיי. אדם זה נוטה להאשים אחרים, לא לוקח אחריות, נפגע מדברי האחר ומשליך את מה שאומרים לו על עצמו, אדם זה מאופיין בחוסר מודעות עצמית וחוסר ביטחון בעצמו.
נסו לדמיין מה מרגיש אדם כזה, איך הוא פועל, איך הוא מגיב לדברים, מהי השקפת עולמו?
2. פרדיגמת ה"אני" - אדם שמחזיק בפרדיגמת ה"אני" הוא אדם שתולה את חייו ואת התוצאות של חייו רק בעצמו. אדם שמחזיק בפרדיגמת ה"אני" יראה את הדברים, יבחן אותם ויפרש אותם דרך התפיסה של אדם עצמאי, שלא משאיר מקום לדעות של אחרים, לא מוכן לקבל גישות אחרות שהוא איננו מסכים איתן. אדם זה נוטה לעשות את הדברים לבד ובדרך שלו, לא לוקח שותפים בדרך ונוטה לעתים אף לזלזל באנשים שאינם חושבים כמוהו.
נסו לדמיין מה מרגיש אדם כזה, איך הוא פועל, איך הוא מגיב לדברים, מהי השקפת עולמו?
אלו הן רק שתי דוגמאות מני רבות שניתן לתת בכל הקשור לעניין הפרדיגמה.
הרעיון של הפרדיגמה הוא' שהיא קיימת בהמון צורות ומכילה המון מאפיינים אך המשותף לכל הצורות של הפרדיגמות הוא שהן מכילות (כל אחת לפי הנושא שלה) תהליך מובנה של תפיסה, הבנה ופירוש לדברים.
השפעת הפרדיגמות על חיינו פרדיגמות משפיעות על מגוון תחומי חיים:
- קריירה והתפתחות מקצועית - אנשים המחזיקים בפרדיגמות מגבילות על הצלחה וכישלון עשויים להימנע מהזדמנויות חדשות מחשש לכישלון.
- מערכות יחסים - דפוסי חשיבה מגבילים יכולים להוביל לחוסר תקשורת ולבעיות בקשרים אישיים.
- בריאות ואורח חיים - אמונות בנוגע ליכולת לשנות הרגלים משפיעות על ההצלחה בשיפור הבריאות והכושר.
- פיננסים וניהול כספים - פרדיגמות כלכליות משפיעות על התנהלות פיננסית, כמו האמונה ש"כסף בא רק מעבודה קשה" או "השקעות הן מסוכנות".
מחקרים בתחום
מחקרים מראים כי שינוי פרדיגמה הוא תהליך אפשרי ואף הכרחי להתפתחות אישית. ד"ר קרול דווק מאוניברסיטת סטנפורד, למשל, חקרה את נושא "מיינדסט מתפתח" (Growth Mindset) והראתה כי אנשים שמאמינים שהיכולות שלהם ניתנות לפיתוח מצליחים יותר בתחומים שונים בחיים (Dweck, 2006). מחקר נוסף של ד"ר סטיבן קובי, מחבר הספר "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד", מראה כי שינוי פרדיגמות מוביל לשינוי בהתנהגות ובתוצאות החיים (Covey, 1989). הוא מציין כי שינוי פרדיגמה מתחיל בהכרה בכך שאנו פועלים מתוך תבניות חשיבה קיימות, וממשיך ביצירת תבניות חדשות ומעצימות.
כלים לשינוי פרדיגמה שינוי פרדיגמה אינו תהליך מיידי, אך הוא אפשרי באמצעות עבודה מודעת והתמדה. להלן מספר כלים אפקטיביים:
- זיהוי הפרדיגמות הקיימות – יש להקדיש זמן לבחינה עצמית ולשאול: "איזו אמונה מגבילה אותי?", "מאיפה היא נובעת?", "האם היא באמת נכונה?".
- אתגור האמונות הקיימות – ברגע שמזהים אמונה מגבילה, יש להעמיד אותה למבחן ולשאול: "האם אנשים אחרים הצליחו למרות אמונה זו?", "האם יש דרך אחרת להסתכל על זה?".
- חשיפה למודלים חדשים – קריאה של סיפורי הצלחה, למידה מאנשים שעברו שינוי משמעותי, ושימוש במנטורים יכולה לסייע בשינוי תפיסתי.
- יישום פעולות חדשות – אימוץ פעולות קטנות המנוגדות לפרדיגמה הישנה יכול ליצור שינוי מצטבר. למשל, אדם המאמין שאינו טוב בדיבור מול קהל יכול להתחיל בהרצאות קטנות ולהתרגל לכך בהדרגה.
- החלפת שפה פנימית – מילים מכתיבות מציאות. שינוי אופן הדיבור העצמי מ"אני לא יכול" ל"אני יכול ללמוד איך לעשות זאת" הוא צעד משמעותי בשינוי פרדיגמות.
- תרגול מיינדפולנס ומדיטציה – תרגולים אלו מסייעים ביצירת מודעות עצמית גבוהה יותר ובשבירת דפוסים אוטומטיים.
בתהליכי האימון האישי, ובתהליכי הכשרת מאמנים אנחנו מאפשרים לכל אחד לזהות את הפרדיגמות שמנהלות אותו וביחד אנחנו מאתגרים את התבניות הקיימות בוחנות את נחיצותן בחיים ומשנים אותם בהתאמה ולפי רצון המתאמן. תהליך אימון אישי מסוגל לסייע למתאמן להשיג את מטרותיו ולהיטיב את התוצאות, אבל הדבר כרוך בשינויים מסויימים: שינוי אמונה פנימית, שינוי התנהלות, ועוד. ואמנם, יש מצבים בהם כדאי לנו להתעמת עם פרדיגמה מסוימת שאמנם מעניקה "נוחות" מסוימת אבל בפועל היא מפריעה לנו במקום לעזור.
סיכום
פרדיגמות הן כלי רב עוצמה בעיצוב חיינו, אך הן אינן קבועות. באמצעות מודעות, אתגור אמונות, חשיפה למודלים חיוביים ויישום פעולות חדשות, ניתן לשנות פרדיגמות מגבילות וליצור שינוי משמעותי בחיים האישיים והמקצועיים. מחקרים מראים כי גמישות מחשבתית מובילה להצלחה גדולה יותר, ולכן אימוץ גישה זו עשוי לפתוח דלתות חדשות ולשחרר אותנו ממגבלות בלתי נחוצות. שינוי פרדיגמה מתחיל בהחלטה מודעת – האם אתה מוכן לאתגר את האמונות שלך וליצור מציאות חדשה?
