מערכת החדשות והעדכונים של משכוכית · מיומנויות

33 מחקרים חדשים על ניהול, קבלת החלטות, שכנוע ו־AI: המדריך המעשי

סקירה מעשית של 33 מחקרים וניתוחים שפורסמו ב־2026 על מנהיגות, כלכלה התנהגותית, קבלת החלטות, שכנוע, מכירות, למידה ארגונית והטמעת AI.

צוות מנהלים מנתח מחקרים חדשים על קבלת החלטות, מנהיגות והטמעת בינה מלאכותית בארגון
תמונה מקורית: מערכת החדשות והעדכונים של משכוכית · נוצרה בסיוע OpenAI

בין יולי לספטמבר 2026 פורסמו מחקרים שמחדדים כיצד אנשים מקבלים החלטות, כיצד מנהלים יוצרים אמון, מתי מסר משכנע ומדוע הטמעת AI מצליחה או נשחקת. מערכת משכוכית ריכזה 33 ממצאים נבחרים, בדקה את סוג הראיות והפכה כל אחד מהם לשאלה או תרגיל שאפשר לקחת לסדנת מנהלים, מכירות או שינוי ארגוני.

איך לקרוא את הסקירה: ממצא, מגבלה ופעולה

הסקירה אינה מציגה כל פרסום כאמת סופית. ניסוי מבוקר מאפשר בדרך כלל לטעון יותר על סיבתיות, מחקר אורך מסייע להבין סדר זמנים, סקר מצביע על קשרים וחקר מקרה מספק עומק והקשר. גם כאשר הממצא מעניין, חשוב לבדוק את גודל המדגם, האוכלוסייה, המדינה, סוג המשימה והאם נמדדה התנהגות בפועל או רק כוונה. לכן בכל אשכול נשמרת ההבחנה בין מה שנמצא לבין מה שאפשר להסיק לארגון.

מבחינת משכוכית, הערך של מחקר אינו מסתיים בכותרת. השאלה היא איזה רגע ניהולי ניתן לעצב מחדש: שיחת משוב, החלטת תקציב, הצגת ערך ללקוח, ישיבת צוות או תהליך הטמעה. כל תובנה להלן מחוברת ליישום קצר, אך לפני שימוש בארגון נכון להתאים את התרחיש לקהל, להגדיר התנהגות רצויה ולבדוק לאחר הסדנה אם הכלי אכן עבר לעבודה.

31 ביולי: משמעות, מסגור והעברת למידה לעבודה

אשכול המחקרים הראשון מחבר בין מוטיבציה, בחירת מידע והטמעת למידה. המכנה המשותף הוא שאנשים אינם מגיבים רק לתוכן המשימה. הם מגיבים גם למשמעות שמייחסים לתוצר, לעובדות שהוצבו בזיכרון ברגע הנכון ולתועלת שהם מצפים להפיק מהיכולת החדשה. עבור מנהלים ומנחים, זו תזכורת לעצב את ההקשר ולא להסתפק בהסבר או בתרגול טכני.

היישום המרכזי הוא לסגור מראש את המעגל שבין פעילות לתוצאה. תרגיל צריך להשאיר תוצר, המלצה צריכה לחשוף את בחירת העובדות שמאחוריה, ותוכנית מנהיגות צריכה להגדיר מתי ואיפה המשתתף יפעיל את הכלי. בעבודה עם AI נדרש גם להתאים את חלוקת העבודה בין אדם למערכת, משום שאותו כלי יכול לשפר או לפגוע בביצועים בהתאם לתהליך שבו הוא משולב.

  • משמעות מזערית מגבירה מוטיבציה: בארבעה ניסויים, עצם הידיעה שהתוצר יישמר ולא ייעלם עודדה ילדים ומבוגרים לבחור בעשייה יצרנית. בסדנה אפשר להפוך משימה זמנית לתוצר ארגוני משותף, כמו ספר כלים או הצגה להנהלה.
  • שכנוע באמצעות זיכרון: נייר העבודה Persuading with Memory הראה כיצד בחירה אסטרטגית של עובדה אמיתית אחת מן העבר יכולה להזיז אמונות. בתרגיל, שתי קבוצות מקבלות אותו מאגר נתונים ובונות ממנו המלצות מנוגדות, ואז חושפות מה הודגש ומה הושמט.
  • חנופה של AI אינה כל הסיפור: בניסוי רחב, ייעוץ ממודל צרכני צמצם קיטוב בממוצע, אך חנופה מוגברת החלישה את האפקט. המשתתפים יכולים לתעד עמדה לפני ואחרי התייעצות ולסמן איזה מידע חיזק, ערער או מיתן אותה.
  • מסוגלות עצמית אינה מבטיחה העברה: בתוכנית מנהיגות עתירת סימולציות, כוונת היישום הוסברה גם באמצעות תפיסת הלמידה והתועלת התפעולית. סיום מודולה צריך לכלול מה למדתי, באיזה מצב אשתמש ומה אעשה בתוך 72 שעות.
  • הדרג הניהולי משנה את סדר העדיפויות: 615 מנהלים דירגו 73 מיומנויות. זוטרים הדגישו פתרון בעיות וניהול עצמי, דרג ביניים אימון והעצמה ובכירים חזון ואמון. אפשר להפעיל אותו מקרה בשלוש גרסאות המותאמות לאחריות הדרג.
  • AI אנושי־מרכזי דורש התאמה: ניסוי שדה בחברה פרמצבטית מצא שהתאמת נהלים, הדרכה, סמכות ותמריצים לסגנון החשיבה שיפרה ביצועים, בעוד שימוש לא מותאם ב־AI פגע בהם. בסדנה כדאי להשוות תהליך מובנה למסתגלים ומרחב ניסוי למחדשים.

14 באוגוסט: לחץ, סיפור, שינוי והטמעת AI במכירות

המחקרים באשכול זה מזהירים מפני פתרונות אחידים. לחץ עשוי לשפר מיקוד בנושא הדחוף אך לצמצם גמישות; סיפור יכול לעורר הזדהות אך אינו משכנע מעצם היותו סיפור; והובלת שינוי תלויה בידע, אחריות ותרגום מקומי. גם פיתוח מנהלים צריך להימדד במסלולי זמן שונים ולא רק באמצעות שביעות רצון בסיום.

למנהלי מכירות ולמידה המשמעות היא לבנות רצף: תחילה לזהות את מנגנון ההשפעה, אחר כך לאפשר תרגול והתאמה, ולבסוף למדוד התנהגות ותוצאה. הטמעת AI במכירות ממחישה זאת היטב, משום שהיא משנה לא רק כלי אלא גם שיקול דעת, זהות מקצועית, יחסי לקוח וחלוקת אחריות.

  • מחסור כספי יוצר דיבידנד מיקוד במחיר של גמישות: תחושת מחסור הגבירה דריכות למידע כספי אך הקשתה לעבור למידע אחר. בסימולציה אפשר להוסיף מידע אסטרטגי לאחר החלטה תקציבית ולבדוק מי מצליח לעדכן עמדה.
  • סטוריטלינג פועל באמצעות מנגנונים נפרדים: סקירה עדכנית מבחינה בין שקיעה בסיפור, הזדהות, רגש, דמיון עצמי והפחתת טיעוני נגד. בתרגיל מכירתי יש לסמן בכל סיפור את נקודת ההזדהות, המתח, השינוי וההשלכה על השומע.
  • מנהיגות מוכוונת ידע מעודדת יוזמת שינוי: מחקר תלת־גלי וניסוי תרחישים קשרו רכישה ושיתוף ידע להתנהגות יוזמת, במיוחד במשימות חדשות. מנהלים יכולים לתרגל שלוש שאלות: מה ללמוד, מי מחזיק בידע ואיזה ניסוי קטן לבצע השבוע.
  • כישלון שינוי הוא שרשרת מצטברת: חקר מקרה זיהה כשלים בתקשורת, הדרכה, התנגדות, אחריות מנהלים, תרבות והתאמה בין אסטרטגיה לביצוע. תרגיל מפת הצטברות מסייע לזהות את הכשל הראשון ואת נקודת הקטיעה האפשרית.
  • פיתוח מנהלים דורש לוחות זמנים שונים למדידה: מאמר תיאורטי מציע להפריד בין הבנה מיידית, התנהגות אחרי 30 יום ותוצאה צוותית אחרי 90 יום. כך נמנעת החלפה של יכולת אמיתית בציון שביעות רצון רגעי.
  • AI במכירות הוא שינוי חברתי־טכנולוגי: ניתוח מושגי ממפה שינוי במשימות, שיקול דעת, זהות ויחסי לקוח. בסדנה ניתן לסמן בכל שלב במכירה אם AI מבצע, ממליץ או נשאר מחוץ להחלטה, ולהגדיר נקודת בקרה אנושית.

21 באוגוסט: מודלים פנימיים, תוויות תפקיד ואמון מתעדכן

אשכול זה עוסק בדרך שבה ידע עובר בין אנשים ובין אדם למערכת. ממצא אחד מראה ש־AI יכול לגלות אסטרטגיה נגד־אינטואיטיבית ולהפוך אותה לידע אנושי מתמשך. מחקרים אחרים מראים שתוויות תפקיד מעצבות ציפיות וזיכרון, ושיכולת לתאם תלויה בהתאמה בין התחזיות הפנימיות של השותפים יותר מאשר בדמיון חברתי ביניהם.

המסקנה המעשית היא שלא מספיק למסור תשובה, הנחיה או המלצה. צריך להפוך את העיקרון להסבר שניתן להעביר, לחשוף הנחות שצמחו מתוויות ולבקש מאנשים לנסח מה הם מצפים שיקרה בעקבות פעולה. גם דחיפה התנהגותית ואמון ב־AI צריכים להשתנות לפי מצב הקבוצה והביצועים בפועל.

  • AI יכול לגלות אסטרטגיה ולהעביר אותה לתרבות אנושית: בניסוי עם 1,155 משתתפים, אסטרטגיה של הפסד מוקדם לטובת רווח עתידי נשמרה ברוב קבוצות האדם־מכונה. בסדנה קבוצה אחת מסבירה את העיקרון לקבוצה אחרת שמיישמת אותו במקרה חדש.
  • תוויות תפקיד מעצבות גם את הזיכרון: בשלושה ניסויים עם 900 משתתפים, תפקידים כמו רופא או מכונאי יצרו ציפיות מהירות ואף הטו זכירה. אפשר להציג אותו משפט התנגדות תחת שלושה תפקידי לקוח ולחשוף אילו הנחות נוספו ללא מידע.
  • תיאום תלוי בהתאמת מודלים פנימיים: הדמיון בתחזיות לגבי תוצאות הפעולות ניבא תיאום טוב יותר מקרבה חברתית או מאפיינים דמוגרפיים. לפני סימולציה כל משתתף כותב מה יעשה ומה הוא מצפה שיקרה, ואז משווים תחזיות.
  • דחיפה יעילה משתנה עם מצב הקבוצה: מודל אבולוציוני הראה הבדלים בין דחיפה קבועה, תלוית מצב ודועכת. בתרגיל בונים התערבות נפרדת לשלב ההתנעה, להצטברות מסה קריטית ולשלב שבו נכון להפחית תמיכה.
  • אמון ב־AI צריך להתעדכן לפי ביצועים: סימולציה של החלטות תחת לחץ תמכה בהסתמכות שמתעדכנת לפי דיוק, אי־ודאות ותוצאות קודמות. המשתתפים מקבלים סדרת המלצות עם רמות ביטחון ומעדכנים אחרי כל תוצאה את מידת ההסתמכות.

28 באוגוסט: יושרה, מומחיות, נקודת ההתערבות ואמון במנהיג

המחקרים באשכול זה מחזירים את תשומת הלב לעיצוב ההקשר. תזכורת מוסרית אינה בהכרח מונעת רמאות, קרבה חזותית למוצר יכולה לשנות תפיסת מומחיות וספציפיות נתפסת כסימן לידע רק כל עוד היא מדויקת. בהשפעה התנהגותית, גם המועד שבו מתערבים חשוב: לעיתים שלב יצירת החלופות משמעותי יותר מן הפתיחה או מן התזכורת האחרונה.

בארגונים המשמעות רחבה יותר ממסר שיווקי. שרשרת ערך יכולה לאבד את כוונת המקור כאשר הציפיות אינן מפורשות, ובארגון היררכי היכולת להעלות ספק או טעות יכולה להיות בסיס לאמון. לכן ההדרכה צריכה להמחיש התנהגות, אחריות ועיתוי ולא רק להצהיר על ערכים רצויים.

  • תזכורת מוסרית לבדה אינה מונעת אי־יושר: בניסוי רשום מראש עם 544 סטודנטים, שלוש תזכורות לא הפחיתו רמאות, והנזק המצטבר מחריגות קטנות היה גדול במיוחד. בסדנה מזהים את התהליך שמאפשר לכולם לעגל מעט ולא רק את העבריין החריג.
  • קרבה למוצר יוצרת תפיסת מומחיות: בארבעה ניסויים עם 606 משתתפים, אדם שהוצג קרוב לחפץ הרלוונטי נתפס כמומחה יותר. אפשר להשוות שתי גרסאות מצולמות של הצגת מוצר ולבדוק כיצד הסביבה החזותית משפיעה על אמינות.
  • יותר מידע מאותת על ידע כל עוד הוא מדויק: שני מחקרים עם 384 ילדים הראו העדפה למקור שנותן מידע ממשי ומפורט, אך האמון נשבר כשהמידע שגוי. בתרגיל משפרים הבטחה כללית באמצעות נתון, מנגנון ודוגמה ללא המצאת טענה.
  • התערבות התנהגותית פוגעת לעיתים קרובות באמצע תהליך ההחלטה: סקירת 70 מחקרים ופאנל דלפי הדגישו תכנון, מטרות, ידע ותמיכה חברתית לאחר הכרת הבעיה ולפני הבחירה. המשתתפים ממפים החלטה לחמישה שלבים וממקמים את ההתערבות.
  • הבטחת השפעה על יותר נהנים מגבירה נדיבות אך התיווך עלול לבלוע ערך: בניסוי כלכלי, תרומות גדלו כאשר שני אנשים יכלו ליהנות, אך המתווך העביר רק חלק קטן מהסכום. סימולציית שרשרת ערך חושפת אילו ציפיות ואחריות חייבים לומר במפורש.
  • ביטחון לדבר עשוי לבנות אמון במנהיג: מחקר בקרב 292 אנשי צבא קשר ביטחון פסיכולוגי לשגשוג דרך אמון במנהיג. מנהל מתרגל שלוש תגובות לאותה ביקורת, והקבוצה מזהה איזו תגובה מזמינה דיבור עתידי. זהו מחקר חתך ולכן אין להסיק סיבתיות.

4 בספטמבר: הכלה, עקביות מנהיגותית ומוכנות לשינוי

אשכול זה מתמקד בתנאים שמאפשרים לצוות להרגיש בעלות ולפעול. שפה שאינה נגישה לחלק מהעובדים יכולה להפוך הדרה שקטה להתנגדות פעילה. מנהיגות משרתת משפיעה יותר כאשר חברי הצוות חווים אותה באופן עקבי, ודחיפות התנהגותיות מצליחות יותר כאשר הן מחזקות מסוגלות ולא רק מקלות על הבחירה.

גם לפני הטמעת שינוי נדרש לבנות תשתית: אחריות, מוכנות, ראיות, מעורבות הנהלה ועיצוב משותף. בעבודה עם AI, המסגרת התיאורטית החדשה ממקמת את הערך האנושי בחשיבה לטווח ארוך, פתרון בעיות עמומות, גמישות, התמדה ויכולת להשיג תוצאה חברתית. אלה כיוונים שימושיים, אך השילוב ביניהם עדיין דורש אימות אמפירי.

  • הדרה באמצעות שפה עלולה לעורר קול הרסני: ניסוי עם 301 עובדים ומחקר תלת־גלי ב־241 צמדי עובד־מנהל הצביעו על ירידה בבעלות הפסיכולוגית כמנגנון מרכזי. סימולציה רב־לשונית יכולה להוביל לקביעת כלל תרגום ושפה משותפת.
  • מנהיגות משרתת זקוקה לעקביות: מחקר שדה ב־85 צוותים וניסוי מצאו שהקשר ליכולת לשלב ביצוע וחדשנות התחזק כאשר חברי הצוות הסכימו ביניהם על התנהגות המנהל. כדאי לבדוק לא רק ממוצע דירוגים אלא גם את הפער ביניהם.
  • דחיפה פועלת גם דרך מסוגלות: בסקר דו־גלי עם 312 עובדים, ארכיטקטורת בחירה נקשרה למסוגלות לחדש ולביצועי חדשנות סביבתית. חישת שוק חיזקה את הקשר אך העברת משאבים מתמדת החלישה אותו. זהו קשר סקרי ולא הוכחת סיבתיות.
  • כשלי הטמעה מתחילים לפני ההדרכה: ניתוח במדע ההטמעה מציע חמישה יסודות של אחריות, מוכנות, יצירת ראיות, מנהיגות ועיצוב משותף. לפני השקה אפשר לדרג כל יסוד ולמנות בעלים לחוליה החלשה ביותר.
  • תרומת האדם בעבודה עם AI עוברת מביצוע לוויסות: מסגרת תיאורטית מציעה חמישה כשרים אנושיים לעבודה בתנאי אי־ודאות. בתרגיל בוחנים משימת AI ומזהים איזה כושר אנושי נדרש כדי למנוע תשובה מהירה אך שגויה.

11 בספטמבר: ספים, לגיטימיות השכנוע ושחיקה בעבודה עם AI

אשכול המחקרים האחרון מציג כמה פרדוקסים שימושיים. נקודת ייחוס מקצועית יכולה לשפר ביצוע מקומי אך לעוות החלטה ניהולית; דמות AI אנושית למראה אינה מספיקה אם אופן השכנוע אינו הוגן; וכלי שמקל על עומס עלול להיות קשור בהמשך לירידה במוטיבציה פנימית ולשחיקה. גם ציפיות הנהלה אינן עוברות אוטומטית למנהלי הפרויקטים.

המשמעות לסדנאות היא לתרגל בדיקה של מנגנון, לא רק תוצאה. האם סף ההחלטה עדיין מוצדק, האם ניסיון ההשפעה מכבד גבולות, האם השימוש ב־AI משמר בעלות מקצועית, והאם המנהל המקומי מבין את האחריות שמצופה ממנו. בהגנה מפני הונאות AI נדרש גם פרוטוקול זיהוי, עצירה, דיווח והתאוששות.

  • נקודת ייחוס יכולה לשפר ביצוע ולשבש החלטה: ניתוח כל בעיטות השדה ב־NFL בשנים 1999–2025 מצא קפיצת הצלחה בקו 35 היארדים, אך מאמנים בחרו לבעוט ממנו פחות מאשר מקו 34. בסדנה בודקים אם ספים כמו הנחה של 10% או פרויקט של מיליון שקל עדיין מוצדקים.
  • בשכנוע באמצעות משפיען וירטואלי, שמירת גבולות בולטת יותר ממראה אנושי: פיתוח מדד, סקר של 878 משתמשים וניסוי עם 214 משתתפים הדגישו יושרה, גבולות, יחס אתי ובהירות אחריות. קבוצות יכולות לשכתב מסר בוט לפי ארבעת המבחנים.
  • שימוש רב יותר ב־AI עלול להשתלב במעגל שחיקה: מחקר דו־גלי עם 313 עובדים מצא ששימוש ניבא פחות מוטיבציה פנימית ויותר שחיקה, ושחיקה ניבאה לעיתים שימוש נוסף. מפת משימות של AI מבצע, AI מסייע והאדם מוביל מסייעת לשמר יכולת ובעלות.
  • ציפיות הנהלה אינן פשוט מחלחלות: מחקר איכותני עם 13 מנהלי פרויקטים הראה שהם מיישמים, מתאימים או מצייתים סמלית לדרישות שמחוץ להיקף הפרויקט. בתרגיל מגדירים לכל דרישה בעלות, משאב, מרחב התאמה ומדד.
  • AI הופך הונאה לפשוטה, מתוחכמת ורחבת היקף: ניתוח תיאורטי מציג פגיעות כתהליך שיכול גם להחריף לאחר פגיעה. במעבדת השפעה עוינת המשתתפים מסמנים סמכות, דחיפות, מידע אישי ופעולה מבוקשת, ואז מפעילים עצירה ואימות.

ממחקר לתרגיל בארבע שאלות

מסגרת קצרה לבחירת ממצא מחקרי והפיכתו לפעילות שאפשר למדוד לאחר הסדנה.

  1. נסחו את הממצא במשפט אחד והפרידו בין מה שנמצא לבין הפרשנות הארגונית.
  2. בחרו רגע עבודה שבו ההתנהגות מופיעה וכתבו תרחיש קצר שמדמה אותו.
  3. הגדירו פעולה חלופית אחת שהמשתתף יתרגל ותוצר מוחשי שיישאר בידיו.
  4. קבעו בדיקת יישום בתוך 30 יום ומדד תוצאה מתאים בתוך 90 יום.

מה חשוב לקחת

  • התנהגות משתנה כאשר מעצבים משמעות, עיתוי, ספים, ברירות מחדל וציפיות, לא רק כאשר מוסרים מידע.
  • אמון ומנהיגות תלויים בעקביות, הכלה, חופש להעלות ספק ובהירות לגבי אחריות.
  • הטמעת AI מחייבת חלוקת עבודה מפורשת, בקרה אנושית ושמירה על מוטיבציה ומסוגלות מקצועית.
  • מדידה טובה מפרידה בין הבנה בסיום, התנהגות לאחר זמן ותוצאה ארגונית בפועל.

שאלות נפוצות

אילו נושאים נכללים בסקירת המחקרים של משכוכית?
הסקירה כוללת כלכלה התנהגותית, קבלת החלטות, פסיכולוגיית השכנוע, מכירות, מנהיגות, למידה ארגונית, שינוי והטמעת בינה מלאכותית בעבודה.
האם כל 33 הפרסומים הם ניסויים מבוקרים?
לא. נכללים ניסויים, מחקרי שדה ואורך, סקרים, סקירות, סימולציות ומאמרים תיאורטיים. סוג הראיות והמגבלות מצוינים בגוף הסקירה.
איך אפשר להשתמש בממצאים בסדנת מנהלים?
אפשר להפוך כל ממצא לתרחיש, סימולציה או כלי בדיקה ולחבר אותו להתנהגות ניהולית מוגדרת, לתרגול ולנקודת מעקב אחרי הסדנה.
מה המחקרים מלמדים על הטמעת AI בארגון?
גישה לכלי אינה מספיקה. נדרשים מוכנות, אחריות, התאמת תהליך, בקרה אנושית, שיתוף ידע ושמירה על מוטיבציה ויכולת מקצועית.
מה חשוב בשכנוע ובמכירות לפי המחקרים?
אמינות נוצרת מספציפיות מדויקת, לגיטימיות, שמירת גבולות, התאמה לקהל והבנה של העובדות שהודגשו או הושמטו מן המסר.
כיצד נכון למדוד פיתוח מנהלים והדרכה?
כדאי למדוד בנפרד הבנה מיידית, התנהגות בתוך 30 יום ותוצאה צוותית או עסקית מאוחרת יותר, ולא להסתפק בשביעות רצון.
האם אפשר להעתיק את הממצאים ישירות לארגון בישראל?
לא תמיד. מחקרים שנערכו במדינות, ענפים או אוכלוסיות מסוימים הם בסיס להשערה ולניסוי מקומי, לא הבטחה לאותה תוצאה בישראל.
מהו הצעד הראשון בבניית סדנה מבוססת מחקר?
לבחור בעיה התנהגותית אחת, להגדיר פעולה רצויה, לבחור תרגיל שמדמה את ההקשר ולתכנן מראש כיצד ייבדק היישום לאחר הפעילות.

מקורות שנבדקו

  1. Meaning and productive activityPsychological Science
  2. Persuading with MemorySSRN / Bocconi
  3. AI Sycophancy and DecisionsSSRN
  4. From self-efficacy gains to transfer intentionJournal of Workplace Learning
  5. Leadership development priorities across career stagesEuropean Journal of Training and Development
  6. Human-Centered Artificial Intelligence: A Field ExperimentManagement Science
  7. Financial scarcity and attentional focusCurrent Psychology
  8. Narrative persuasion: mechanisms and boundary conditionsCurrent Opinion in Psychology
  9. Knowledge-oriented leadership and team members' change behaviorJournal of Organizational Change Management
  10. Why change management initiatives failInternational Journal of Organizational Analysis
  11. Leadership development and time-based measurementAcademy of Management Learning & Education
  12. AI adoption in sales as sociotechnical changeIndustrial Marketing Management
  13. Human-AI cultural transmission of a counterintuitive strategyNature Communications
  14. Role labels shape expectations and memoryCommunications Psychology
  15. Alignment of internal models predicts coordinationCommunications Psychology
  16. Adaptive behavioral nudgingScientific Reports
  17. Performance-calibrated trust in AIScientific Reports
  18. Moral reminders and dishonest behaviorJournal of Academic Ethics
  19. Object proximity and perceived expertiseFrontiers in Psychology
  20. Information content as a cue to knowledgeDevelopmental Science
  21. Behavioral intervention opportunities across decision stagesHumanities and Social Sciences Communications
  22. Multiple beneficiaries, generosity and intermediationTheory and Decision
  23. Psychological safety, leader trust and workplace flourishingFrontiers in Psychiatry
  24. When Language ExcludesHuman Resource Management Journal
  25. Servant leaders promoting team contextual ambidexterityReview of Managerial Science
  26. Green Nudging Architecture and innovation self-efficacyCorporate Social Responsibility and Environmental Management
  27. Preparing to Implement or Preparing to Fail?Journal of Policy and Practice in Intellectual Disabilities
  28. Human future traits and cultural equity in AI-augmented workFrontiers in Organizational Psychology
  29. Field Goal Range: How a Cultural Reference Point Distorts Performance and Decision-MakingManagerial and Decision Economics
  30. Perceived persuasion legitimacy of virtual influencersAsia Pacific Journal of Marketing and Logistics
  31. Workplace AI Usage, Intrinsic Motivation, and Job BurnoutBehavioral Sciences
  32. How project leaders respond to extra-scope requirementsLeadership & Organization Development Journal
  33. The AI-Driven Scam EconomyJournal of Interactive Marketing
העדכון רלוונטי לארגון שלכם?

להפוך מחקר להתנהגות ניהולית שאפשר לתרגל

נבחר את הממצאים הרלוונטיים לאתגר שלכם ונבנה מהם סימולציות, שגרות ניהול ומדדי יישום לסדנה או לתוכנית פיתוח.

לתיאום שיחת אפיון