ב-10 בינואר 2024 פרסמה IBM את ה-Global AI Adoption Index, סקר שהוזמן אצל Morning Consult ונערך בנובמבר 2023 בקרב אנשי IT בארגונים גדולים ברחבי העולם. הממצא המרכזי: 42% מהארגונים בני אלף עובדים ומעלה כבר מפעילים AI באופן פעיל בעסק, ו-40% נוספים נמצאים בשלבי בחינה וניסוי. המדד חשוב כי הוא מודד אימוץ בפועל - לא כוונות - וממפה את החסמים שמעכבים את הקבוצה השנייה.
הממצאים המרכזיים של המדד
42% מהארגונים הגדולים (מעל אלף עובדים) דיווחו על AI פעיל בעסק - לא פיילוט ולא כוונה, אלא שימוש שוטף. 40% נוספים בוחנים או מנסים אך טרם פרסו. בין המאמצים, 59% דיווחו שהאיצו את ההשקעה או הפריסה בשנתיים האחרונות - כלומר מי שעבר את המדרון הראשון ממשיך להעמיק, והפער בין מאמצים לבוחנים הולך ומתרחב.
השימושים המובילים שהוזכרו: אוטומציה של IT, 'עובד דיגיטלי' (digital labor) וטיפול בלקוחות. בחתך ענפי, שירותים פיננסיים מובילים עם כמחצית מהחברות בשימוש פעיל. בחתך גיאוגרפי, הודו (59%), איחוד האמירויות (58%), סינגפור (53%) וסין (50%) מובילות בשימוש פעיל - וסין (85%), הודו (74%) והאמירויות (72%) מובילות גם בהאצת פריסה.
הסקר גם מגלה שהפער אינו רק בין מדינות אלא בין גדלי ארגון: ארגוני אלף-פלוס מובילים בעשרות נקודות אחוז על ארגונים קטנים, בגלל יכולת להקצות צוותי נתונים ותקציבי פיילוט. זהו גם הסיכון לטווח הארוך: אם האימוץ נצבר רק אצל הגדולים, פערי הפרודוקטיביות בענף יעמיקו. הכלים הענניים הנגישים של היום הם בדיוק הניסיון לסגור את הפער הזה.
מה מעכב את ה-40% שעוד בחוץ
המדד ממפה את החסמים בדיוק: מחסור במיומנויות ומומחיות AI (33%), מורכבות נתונים (25%) וחששות אתיים (23%). שני החסמים האחרונים טכניים-ארגוניים, אבל הראשון - המוביל - הוא חסר אנושי, והוא גם היחיד שאינו נפתר ברכישת תוכנה. ארגון שממתין ל'כלי המושלם' בלי להשקיע בכישורי האנשים שלו בונה את החסם שהוא מתלונן עליו.
החששות האתיים (23%) ראויים להארה: הם אינם רק סוגיה משפטית אלא גם נקודת חיכוך תפעולית. עובדים שלא יודעים מה מותר להזין לכלי נמנעים מלהשתמש בו, ומנהלים שלא קיבלו הנחיה דוחים החלטות. מדיניות שימוש פנימית קצרה וברורה - מה מותר, מה אסור, מי מאשר - מסירה חלק ניכר מהחסם הזה בעלות אפסית.
הנתון המשלים חשוב: 59% מהארגונים שכבר פרסו AI מדווחים על האצה, כלומר החסמים מתרופפים אחרי הפריסה הראשונה המוצלחת, לא לפניה. ההשלכה הפרקטית היא שהמכשול האמיתי הוא הצעד הראשון המסודר - פיילוט מוגדר היטב עם הכשרה - ולא סדרה של ניסויים חופשיים ללא בעלים.
דפוס ההאצה אחרי פריסה ראשונה מסביר תופעה שמנהלים רבים מזהים: ארגונים שמתחילים בהרבה פיילוטים במקביל נתקעים, ואילו ארגונים שמתחילים בפריסה אחת מוגבלת ומוצלחת מרקיעים. הסיבה פסיכולוגית-ארגונית לא פחות מטכנולוגית: הצלחה ראשונה מייצרת אמון פנימי, מתקצבת את השלב הבא, ומסמנת לעובדים שהשימוש בטוח ומקצועי.
מי מוביל ולמה
המובילות הגיאוגרפיות - הודו, האמירויות, סינגפור וסין - חולקות שילוב של תמיכה ממשלתית אסטרטגית ב-AI, שוק עבודה טכנולוגי צעיר והשקעה אגרסיבית בהכשרה. שירותים פיננסיים מובילים ענפית כי השילוב של נתונים מובנים, תהליכים מתועדים ותמריץ עלויות מקדים שם את האימוץ. המסקנה למדינות ולענפים מאוחרים: הפער אינו גזירה טכנולוגית אלא תוצר של השקעה מכוונת.
ולמנהל הישראלי יש כאן נוסחה פשוטה: כל רבעון של דיחוי מרחיב את הפער מהמתחרים שכבר בתוך ה-42%. העלות של פיילוט ראשון נמוכה מאי פעם; העלות של להישאר בקבוצה התקועה עולה עם כל מדד שיוצא.
מהצד השני של הרשימה, שווקים כמו בריטניה ואוסטרליה מראים שיעורי האצה נמוכים בהרבה (כ-40%) - סימן שאימוץ אינו פונקציה של עושר בלבד אלא של אסטרטגיה לאומית ותרבות ארגונית. למי שמפגר יש דווקא יתרון: אפשר ללמוד ממקרי הבוחן של המובילים ולדלג על שלבי הניסוי היקרים.
דפוס נוסף שעולה מהמדד: הארגונים המובילים אינם אלו שקנו את הכלים היקרים ביותר, אלא אלו שהתאימו את הכלי למשימה עסקית מוגדרת - אוטומציית IT, שירות לקוחות, תהליכי back-office. האימוץ מובל מצורך עסקי, לא מסקרנות טכנולוגית.
מה זה אומר לארגונים בישראל
ישראל אינה ברשימת המובילות של המדד, ולארגון ישראלי זו למעשה הזדמנות תזמון: הכלים כבר בשלים, התיעוד של מה שעובד קיים, והמחיר של להיות 'מאמץ מהיר' (fast follower) נמוך בהרבה מלהיות חלוץ. ארגון שמתחיל היום עם פיילוט מוגדר והכשרה מקבל את לקחי 2023-2024 של המובילות בלי לשלם את מחיר הניסיון.
החסם המוביל במדד - מיומנויות (33%) - הוא בדיוק נקודת המוצא של תוכנית הדרכה. מניסיון משכוכית עם ארגונים ישראליים, ארגון שמתקצב הכשרה מסודרת לפני או במקביל לרכישת הכלים מדלג על תקופת הסנדבוקס הארוכה שמאפיינת את ה-40% התקועים. ההמלצה המעשית: להתחיל בצוות אחד, משימה אחת, מדד אחד - ולהרחיב רק אחרי שהמדד זז.
נקודה אחרונה לישראלים: המדד מראה שהארגונים המובילים אינם מחכים לרגולציה מושלמת או לתקנים סופיים - הם מגדירים מדיניות פנימית ומתקדמים. ארגון ישראלי שממתין לבהירות מלאה לפני הפיילוט הראשון בוחר בפועל להצטרף ל-40% התקועים. בהירות פנימית מספיקה כדי להתחיל: מה מותר להזין לכלי, מי מאשר, ומה מודדים.
מבט ביקורתי על המדד
הסקר מבוסס על דיווח עצמי של אנשי IT בארגונים גדולים, ו'AI פעיל בעסק' הוא מושג רחב - מצ'אטבוט פנימי ועד מנוע החלטות. בין ארגונים, איכות הפריסה שונה בהרבה ממה שהמספר היבש מרמז. כמו כן, הסקר הוזמן על ידי IBM, שיש לה אינטרס מסחרי בהאצת אימוץ - זה לא מפסול את הנתונים, אבל מחייב לקרוא את המסגור ('האצה מחייבת') בעין זהירה.
למרות המגבלות, למדד יש חוזק יחסי: הוא מבוסס על מדגם גדול ועל שאלון עקבי, והוא אחד המדדים היחידים שמודדים פריסה בפועל ולא עמדות. בצירוף מדדים משלימים - כמו סקרי העובדים של Gallup או Microsoft - מתקבלת תמונה רב-זוויתית: הארגון מפרסם, אבל האם העובדים באמת משתמשים? הפער בין שתי התשובות הוא בדיוק שדה העבודה של ההדרכה.
המדד פורסם בינואר 2024 ומשקף את נובמבר 2023 - לפני גל מודלי 2024-2025 והכלים האג'נטיים. מדדים מאוחרים יותר מראים האצה נוספת באימוץ, אבל דפוס החסמים נשאר יציב באופן מפתיע: מיומנויות, נתונים, אמון. ככלי אמת-מידה ארגוני, המדד שימושי דווקא בשאלה הפשוטה: באיזו קבוצה אנחנו - ה-42%, ה-40%, או מחוץ לשניהם.
מה מנהלים עושים עם המדד
ראשית, ממקמים את הארגון על הציר: שימוש פעיל מוגדר (יש בעלים, מדד ומשתמשים שבועיים), ניסוי (כלי זמין ללא בעלות מדידה), או טרום-אימוץ. המיקום הכנה קובע את הצעד הבא: מי שבשימוש פעיל מעמיק ומרחיב; מי שמנסה צריך בעלים ומדד, לא עוד כלי.
שנית, תוקפים ישירות את שלושת החסמים בסדר היורד של המדד: הכשרה מובנית מול חסר המיומנויות, סדר בנתונים של התהליך הנבחר מול המורכבות, ומדיניות שימוש כתובה מול החששות האתיים. שלושתם ניתנים לטיפול תוך רבעון אחד כשיש בעלות ברורה - ואף אחד מהם לא נפתר ברכישה נוספת.
מבחן מיקום על ציר האימוץ
שלוש שאלות שממקמות את הארגון ב-42% המפעילים, ב-40% הבוחנים או מחוץ - וקובעות את הצעד הבא.
- האם קיים כלי AI בשימוש שבועי קבוע של צוות מוגדר עם בעלים? אם לא - אתם בקבוצת הבוחנים או מחוצה לה.
- האם לשימוש יש מדד שהוצג להנהלה ברבעון האחרון? אם לא - אתם בניסוי, גם אם הכלי פעיל.
- האם קיימת תוכנית הכשרה מתוקצבת? אם לא - זהו החסם הראשון לטיפול, לפי המדד.
- רשמו את הצעד הבא היחיד: בעלים, מדד או הכשרה - ותאריך יעד של חודש.
מה חשוב לקחת
- 42% מארגוני אלף-פלוס מפעילים AI באופן פעיל (נובמבר 2023), 40% עוד בוחנים - ו-59% מהמאמצים כבר מאיצים השקעות, כך שהפער הולך ומתרחב.
- החסמים המובילים הם מחסור במיומנויות AI (33%), מורכבות נתונים (25%) וחששות אתיים (23%) - החסם הראשון נפתר בהכשרה, לא ברכישה.
- האצה מתרחשת אחרי הפריסה הראשונה המוצלחת, לא לפניה - ולכן פיילוט אחד מוגדר עם בעלים ומדד עדיף על ניסויים חופשיים מבוזרים.
שאלות נפוצות
- מהו IBM Global AI Adoption Index?
- מדד שנתי של IBM המבוסס על סקר Morning Consult בקרב אנשי IT בארגונים גדולים ברחבי העולם. מהדורת 2023 נערכה בנובמבר 2023 ופורסמה ב-10 בינואר 2024.
- כמה ארגונים מפעילים AI לפי המדד?
- 42% מהארגונים בני אלף עובדים ומעלה דיווחו על AI פעיל בעסק, ו-40% נוספים בשלבי בחינה וניסוי ללא פריסה.
- מהם החסמים המובילים לאימוץ לפי IBM?
- מחסור במיומנויות ומומחיות AI (33%), מורכבות נתונים (25%) וחששות אתיים (23%) - כלומר החסם הראשון הוא אנושי, לא טכנולוגי.
- אילו מדינות מובילות באימוץ?
- בשימוש פעיל: הודו (59%), איחוד האמירויות (58%), סינגפור (53%) וסין (50%). בהאצת פריסה: סין (85%), הודו (74%) והאמירויות (72%).
- איזה ענף מוביל באימוץ AI?
- שירותים פיננסיים - כמחצית מהחברות בענף בשימוש פעיל, בזכות נתונים מובנים, תהליכים מתועדים ותמריץ עלויות ברור.
- מהו הדפוס של האצת השקעות?
- 59% מהארגונים שכבר פרסו או בוחנים AI דיווחו על האצת השקעות בשנתיים האחרונות - האצה מגיעה אחרי פריסה מוצלחת, לא לפניה.
- איך ארגון ישראלי משתמש במדד?
- כאמת-מידה למיקום עצמי (פעיל / בוחן / טרום-אימוץ) וכמפת חסמים: הכשרה מובנית מול המיומנויות, סדר נתונים מול המורכבות, ומדיניות כתובה מול החששות האתיים.
מקורות שנבדקו
רוצים לעבור מ'בוחנים' ל'מפעילים'?
נבנה יחד פיילוט אחד מוגדר - צוות, משימה ומדד - עם הכשרה מובנית שמתקצבת מראש. זו הדרך הקצרה מסנדבוקס לפריסה.
לתיאום שיחת אפיון